תביעת נזיקין נגד המעסיק: מתי ואיך תובעים בגין רשלנות?

עובדים רבים שנפגעים במהלך יום העבודה פועלים באופן כמעט אוטומטי ופונים למוסד לביטוח לאומי כדי לממש את זכויותיהם הסוציאליות. אולם ישנם מצבים בהם לצד התביעה כתאונת עבודה לביטוח לאומי, קיימת עילת תביעה נוספת כנגד המעסיק בגין רשלנו. תביעת הנזיקין מתמקדת באחריות המעסיק לנזק ומטרתה להשיב את המצב לקדמותו באמצעות פיצוי כספי מלא.

מהי רשלנות של מעסיקים?

יחסי עובד-מעביד מטילים על המעסיק חובת זהירות מוגברת כלפי עובדיו. המעסיק אינו רק משלם משכורת, אלא אחראי גם ליצירת סביבת עבודה בטוחה, תקינה ומוגנת. נכון שהמעסיק משלם דמי ביטוח לאומי עבור עובדיו, אולם כיסוי זה אינו מוציא מתחולה מצבים בהם המעסיק נהג במידה של רשלנות כזאת או אחרת.ֿ

פקודת הנזיקין מגדירה רשלנות כך:

35. עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות - הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה.

כלומר, כאשר מעסיק לא עושה מה שמעסיק "סביר ונבון" היה עושה באותן נסיבות, הוא נוהג ברשלנות. אם למשל מעסיק לא סיפק ציוד מגן, בעוד שהנוהג הוא שמעסיקים באותו ענף כן מספקים ציוד מגן, אזי מדובר ברשלנות. כאשר ההפרה הזו הובילה לפציעה, הרי שמדובר ברשלנות שמקנה פיצוי בנזיקין. עבודתו של עורך דין נזקי גוף היא להוכיח כי המעסיק יכול וצריך היה לצפות את הנזק, וכי מחדליו הם אלו שגרמו לפציעה.

המציאות בשטח מספקת לצערנו אינספור דוגמאות לרשלנות מעסיקים. תרחיש נפוץ הוא נפילה מגובה באתרי בנייה או במפעלים, המתרחשת עקב היעדר מעקות בטיחות, פיגומים לא תקינים או אי-אספקת רתמות בטיחות. גם עבודה עם מכונות ללא מגן בטיחות, או הסרת המגן כדי "לזרז את העבודה", היא עילה קלאסית לתביעת רשלנות במקרה של קטיעה או פציעה.

מעבר לפגיעות הפיזיות, בשנים האחרונות גוברת ההכרה באחריות המעסיק גם לנזקים נפשיים. עובד שנחשף לאירועים טראומטיים במסגרת עבודתו ללא קבלת מעטפת תמיכה ראויה, או עובד שסבל מהתעמרות מתמשכת, עשוי לפתח נזק נפשי משמעותי שיצדיק תביעה, ובמקרים אלו ניתן לפעול גם להכרה בפוסט טראומה כחלק מהנזק בר-הפיצוי.

הקשר בין תביעת הנזיקין לביטוח הלאומי (עקרון הקיזוז)

אחת הסוגיות המורכבות ביותר בתביעות נגד מעסיקים היא היחס בין הפיצוי הנזיקי לתגמולי הביטוח הלאומי.  העיקרון המנחה במשפט הישראלי הוא שאין כפל פיצוי על אותו נזק. המשמעות היא שהנפגע לא יקבל פיצוי מלא הן מהביטוח הלאומי והן מהמעסיק עבור אותה נכות.

בפועל, בית המשפט מחשב את סך כל הנזק שנגרם לעובד (למשל, מיליון שקלים), ומפחית ("מקזז") מסכום זה את כל התגמולים שהעובד קיבל או עתיד לקבל מהמוסד לביטוח לאומי בגין התאונה.המעסיק (או חברת הביטוח שלו) ישלם לנפגע רק את ההפרש.

נשאלת השאלה: אם מקזזים, למה לטרוח לתבוע את המעסיק?

התשובה היא שבמקרים רבים, הפיצוי הנזיקי המלא גבוה בהרבה מתגמולי הביטוח הלאומי, במיוחד ברכיבים כמו כאב וסבל והפסדי שכר מלאים, כך שתביעת המעסיק היא הדרך היחידה לקבל פיצוי המכסה את הנזק האמיתי כולו.

חישוב הנזק: על מה מקבלים פיצוי?

בעוד שהביטוח הלאומי משלם לפי נוסחאות קבועות הנגזרות משכר הברוטו ואחוזי הנכות, תביעת הנזיקין מאפשרת פיצוי אינדיבידואלי ומקיף יותר.

ראשי הנזק בתביעה נגד המעסיק כוללים החזר מלא על הפסדי שכר לעבר ולעתיד (כולל תנאים סוציאליים ופנסיה), הוצאות רפואיות והוצאות נסיעה שאינן מכוסות בסל הבריאות, ועזרת צד ג' (עזרה בבית ובסיעוד).

רכיב משמעותי נוסף הוא "כאב וסבל", אשר בתביעות נזיקין יכול להגיע לסכומים גבוהים מאוד, בניגוד לסכומים המוגבלים בתאונות דרכים.

חישוב הפסדי השתכרות לעתיד מתבסס לרוב על חוות דעת של עורך דין אובדן כושר עבודה ומומחים רפואיים ותעסוקתיים, המעריכים את הפגיעה התפקודית של העובד ואת הגריעה מיכולתו להתפרנס עד גיל הפרישה.

מקרים מיוחדים: תאונות דרכים במהלך העבודה

כאשר תאונת העבודה היא גם תאונת דרכים (למשל, נהג משאית שנפגע בכביש או עובד בדרך לפגישה), חלים כללים שונים.

במצב זה חל עיקרון ייחוד העילה לפי חוק הפלת"ד, הקובע כי את הפיצוי יש לתבוע מחברת ביטוח החובה של הרכב, ולא ניתן לתבוע את המעסיק בגין רשלנות, גם אם הרכב לא היה תקין.

עם זאת, ישנם חריגים נדירים לכלל זה, למשל כאשר התאונה מערבת כלי רכב שאינם מוגדרים כ"רכב מנועי" בחוק, או בנסיבות משפטיות ספציפיות אחרות.

ההתנהלות במקרים אלו דורשת מומחיות מיוחדת כדי להבין את הממשק בין החוקים השונים, כפי שמוסבר בהרחבה בנושא תאונת דרכים בדרך לעבודה.

מה קורה אם לא הוכרה תאונת עבודה?

ישנם מצבים בהם הנזק היה בעבודה, אך עדיין המוסד לביטוח לאומי דוחה את התביעה להכרה בתאונת עבודה, למשל בטענה שהאירוע לא קרה תוך כדי העבודה או שאין קשר סיבתי. עם זאת, ישנם מצבים בהם עדיין נרצה לתבוע את המעסיק שלנו בנזיקין, למרות שהפגיעה לא הוכרה כתאונת עבודה.

ראשית, יש מצבים בהם הנזק נגרם בעבודה, אך אינם בזיקה לעבודה, ועדיין תיתכן רשלנות מצד המעסיק. למשל, עובד הותקף על ידי עובד אחר או לקוח במקום העבודה, אך הרקע לתקיפה היה ויכוח אישי שאינו קשור ישירות למטלות העבודה. ביטוח לאומי דחה את התביעה משום שהחוק דורש שהתאונה תהיה "עקב העבודה". אם המניע לתקיפה הוא אישי לחלוטין, הביטוח הלאומי לרוב יראה בכך אירוע פרטי שקרה במקרה בעבודה, וידחה את התביעה.

אז למה לתבוע את המעסיק? אם המעסיק ידע על הסכסוך ולא הפריד בין הצדדים, או אם לא סיפק אבטחה ראויה במקום שידוע כמועד לפורענות, הוא עשוי להימצא רשלן בכך שלא הגן על שלום עובדיו, ללא קשר למניע של התוקף.

מעבר לכך, העובדה שביטוח לאומי דחה את התביעה שלנו, לא יוצרת השתק עילה ביחס לתביעות בבית המשפט. בבית המשפט מתנהל הליך נפרד ועצמאי, וייתכן שבית המשפט יקבל את גרסת העובד ויחייב את המעסיק בפיצוי, למרות עמדת הביטוח הלאומי. יתרה מכך, אם הביטוח הלאומי דחה את התביעה, אין "קיזוז", והמעסיק יצטרך לשלם את מלוא הנזק (אם תוכח רשלנותו). במקביל, כדאי לבחון אפיקים אלטרנטיביים בביטוח לאומי, כגון הסתייעות בעורך דין נכות כללית למיצוי זכויות שאינן תלויות בקשר לעבודה.

חשיבות הראיות והליווי המשפטי

תביעת נזיקין נגד מעסיק היא הליך מורכב הדורש הוכחת רשלנות, קשר סיבתי ונזק. חברות הביטוח של המעסיקים מעסיקות סוללות של עורכי דין ומביאות מומחים מטעמן כדי לנסות ולהדוף את התביעה או להקטין את הפיצוי.

כדי להתמודד מולן, אתם זקוקים לתיק משפטי מבוסס הכולל עדויות, מסמכים, דוחות בטיחות וחוות דעת רפואיות חזקות. עיון בפסקי דין של משרדנו, מלמד כיצד הכנה דקדקנית וייצוג נחוש מובילים לפיצויים משמעותיים גם בתיקים שנראו מורכבים בתחילה.