עובדים רבים בישראל, מקופאיות בסופר ועד עובדי פס ייצור במפעלים, מבלים את כל יום עבודתם על הרגליים, מציאות שמובילה לא אחת לפגיעות אורתופדיות קשות ולבעיות כלי דם המוכרות כפגיעה בעבודה. רבים מהמקרים הללו, מקימים לנפגעים עילה לתביעת פיצויים.
המחיר הכבד של עבודה בעמידה
במסגרת עבודתי, אני פוגש אנשים חרוצים שעבודתם מחייבת אותם לעמוד שעות ארוכות ללא יכולת לשבת ולנוח. המחיר הגופני הוא כבד: החל מאי-ספיקת ורידים (דליות) המתבטאת בוורידים בולטים וכואבים ברגליים, ועד לשחיקת סחוסים בברכיים וכאבי גב תחתון עזים.
מבחינה משפטית, אני רואה במצבים אלו בסיס איתן לתביעה. החוק והפסיקה מכירים בכך שעמידה סטטית ממושכת, או עמידה הכרוכה בתנועות חוזרות ונשנות, יוצרת עומס לא סביר על הגפיים התחתונות.
המטרה שלי היא להוכיח כי הנזק ממנו אתם סובלים אינו תוצאה של גנטיקה או משקל, אלא תוצאה ישירה של דרישות המעסיק ואופי העבודה שלכם.
מול מי מנהלים את המערכה המשפטית בגין נזקי עבודה בעמידה?
הגוף המרכזי שנתבע במקרים אלו הוא המוסד לביטוח לאומי. המסלול המשפטי שאני מוביל אתכם בו מתבסס לרוב על דוקטרינת המיקרוטראומה או על רשימת מחלות המקצוע הסגורה של המוסד לביטוח לאומי (במקרים ספציפיים). בנוסף, במקרים של רשלנות מעסיק – למשל, אם לא סופקו לכם משטחי עמידה ארגונומיים, כיסאות למנוחה או הפסקות כחוק, אני בוחן אפשרות להגיש תביעת נזיקין כנגד המעסיק וחברת הביטוח שלו.
חשוב להבין כי תביעה מול המעסיק אינה באה במקום הזכויות בביטוח הלאומי, אלא יכולה להוות רובד נוסף של פיצוי משמעותי.
שלבי התביעה: מהלכה למעשה
התהליך מתחיל הרבה לפני שמגיעים לבית המשפט.
בשלב הראשון, אני מנחה אתכם אילו בדיקות רפואיות לבצע (למשל, בדיקת דופלר ורידים במקרה של דליות) כדי לבסס את הטענה הרפואית.
לאחר מכן, אנו מגישים את התביעה להכרה בפגיעה בעבודה.
כאן נדרשת עבודה מדויקת בניסוח טופס התביעה, כדי להדגיש את האלמנטים של העמידה הממושכת והיעדר המנוחה.
אם התביעה מוכרת, אנו ממשיכים לשלב הוועדה הרפואית, שם אני מייצג אתכם וטוען בשמכם כדי להבטיח שכל מגבלה תפקודית תקבל ביטוי באחוזי הנכות.
| ⚠️זהירות, מוקש!⚠️ רבים חושבים שדליות ברגליים הן רק "בעיה אסתטית". זו טעות קשה! דליות יכולות לגרום לכאבים, בצקות ודלקות המגבילות את כושר העבודה. אל תזלזלו בבעיה – פנו לייעוץ משפטי כדי לבדוק אם מגיע לכם פיצוי על הסבל הזה. |
מה עושים אם הביטוח הלאומי אומר לכם "לא"?
דחיית תביעה היא רגע מאכזב, אך עבורי היא דווקא סימן להפשיל שרוולים ולהילחם. במקרים של עמידה ממושכת, הביטוח הלאומי נוטה לטעון שהבעיה היא "קונסטיטוציונלית" (מבנה גוף) או תורשתית.
כדי לסתור טענה זו, אני נעזר בחוות דעת של מומחים רפואיים בתחום כלי הדם או האורתופדיה.
אני מגיש ערר מנומק או תביעה לבית הדין לעבודה, ומציג פסיקות קודמות ומחקרים התומכים בקשר שבין עמידה סטטית לנזק הספציפי שלכם.
הניסיון שלי כעורך דין ביטוח לאומי מלמד שעם התעקשות נכונה וראיות מוצקות, ניתן להפוך את הקערה על פיה.
מה סכום הפיצוי שניתן לקבל על פגיעות רגליים מעבודה בעמידה ממושכת?
הפיצוי הכספי מחושב על בסיס השכר שלכם ואחוזי הנכות שייקבעו לכם בוועדה הרפואית לקביעת נכות מעבודה בביטוח לאומי.
נכות בשל דליות קשות או נזקי ברכיים יכולה לנוע סביב 10%-20%, ולעיתים אף יותר אם יש סיבוכים.
למשל, עובדת שהשתכרה 8,000 ש"ח ונקבעה לה נכות של 15%, תהיה זכאית למענק חד פעמי של כ-50,000 ש"ח (סכום משוער התלוי בגיל ובמדדים נוספים).
במידה והנכות גבוהה מ-20%, מדובר בקצבה חודשית קבועה שיכולה להצטבר למאות אלפי שקלים לאורך החיים. בנוסף, הכרה כזו פותחת דלת לשיקום מקצועי על חשבון המדינה.
הפוטנציאל להכרה משפטית בזכאותכם לפיצויים – בהתאם לאופי עבודתכם
בטבלה הבאה ריכזתי עבורכם את ההבדלים בין סוגי עבודות שונות המתבצעות בעמידה וההכרה המשפטית בנזקים הרפואיים הנלויים אליהן:
| סוג העובד | אפיון העמידה | פוטנציאל הכרה משפטית |
|---|---|---|
| קופאי/ת | עמידה סטטית במקום אחד | גבוה מאוד (ורידים וגב) |
| עובד פס ייצור | עמידה עם תנועות ידיים חוזרניות | גבוה (שילוב גפיים תחתונות ועליונות) |
| מלצר/ית | עמידה דינמית (הליכה מרובה) | בינוני (נדרש להוכיח עומס חריג) |
זה הזמן לקום ולעמוד על הזכויות שלכם
בסיכום הדברים, הכאב ברגליים בסוף יום העבודה הוא לא משהו שאתם צריכים להשלים איתו. כמי שמכיר את המערכת מבפנים, אני יודע שעם הליווי הנכון אפשר לתרגם את הסבל שלכם לפיצוי כספי משמעותי ולהכרה בזכויות נלוות המגיעות לכם. אני מזמין אתכם להתרשם מחוות דעתם של לקוחות שכבר עברו איתי את התהליך, וליצור עמי קשר כדי שאוכל להתחיל לפעול למענכם.
