התפרצות או אבחון מחלה במהלך השירות הצבאי - כך תקבלו פיצויים
התפרצות או אבחון מחלה במהלך השירות הצבאי מעלים שאלות משפטיות ורפואיות מורכבות בנוגע לקשר הסיבתי בין השירות לבין המחלה. הופעת מחלה במהלך השירות, במיוחד מחלה כרונית או מחלת רקע, מעלה תמיד את השאלה המרכזית: עד כמה השירות, על תנאיו הייחודיים והלחצים הנלווים אליו, השפיע על הופעתה, גילויה או החמרתה של המחלה? במסגרת ניסיוננו רב השנים בתביעות משרד הביטחון, אנחנו מסוגלים להעניק לכם את התוצאות הטובות ביותר ואת הפיצוי המרבי שניתן להשיג במקרה שלכם.
תביעה בגין מחלה - מתי יש קשר בין השירות למחלה
על מנת לקבל הכרה כנכי צה"ל, יש להוכיח כי תנאי השירות היוו גורם ישיר להתפרצות המחלה, להחמרתה או להופעתה, וזאת בהתאם לחוק הנכים (תגמולים ושיקום).
תביעות המוגשות למשרד הביטחון מתחלקות בעיקר לשני סוגים: חבלה ומחלה. חבלה היא פגיעה שנגרמה מאירוע חיצוני, ספציפי וטראומטי, כגון תאונה, פציעה או אירוע קרבי. במקרים אלה, הקשר הסיבתי הוא בדרך כלל ישיר וקל יותר להוכחה. לעומת זאת, מחלה היא מצב שאינו נובע מאירוע נקודתי, אלא התפרץ או הוחמר בהדרגה כתוצאה מתנאי שירות.
דוגמאות למחלות כוללות מחלות נפש (כמו דיכאון או סכיזופרניה), מחלות אורתופדיות, או מחלות פנימיות. הוכחת קשר סיבתי במקרה של מחלה היא מורכבת הרבה יותר מהמקרה של חבלה, ויש להוכיח כי תנאי השירות או הלחצים שחוויתם היו ייחודיים לשירות והם הגורם הישיר להתפרצות או להחמרה.
הצורך בהוכחת "החמרה" או "תנאי שירות ייחודיים"
במקרים רבים, מחלות שמתגלות בצבא הן מחלות רקע או מחלות גנטיות, ולכן משרד הביטחון אינו מקבל טענה כללית של "התגייסתי בריא ויצאתי חולה". כדי לקבל הכרה, עליכם להוכיח אחת משתי אפשרויות:
- החמרה: המחלה הייתה קיימת בצורה סמויה או שקטה לפני השירות, אך התפרצה או הוחמרה באופן משמעותי עקב תנאי השירות הפיזיים (למשל, עומס אימונים) או הנפשיים (לחץ, התעללות).
- תנאי שירות ייחודיים: המחלה התפרצה עקב אירועים או תנאים שהם ייחודיים לשירות הצבאי ואינם חלק מהחיים האזרחיים הרגילים. טענות כמו "המפקד נזף בי ולכן נלחצתי" אינן מתקבלות, אלא יש להתייחס לאירועים מלחיצים מבחינה אובייקטיבית.
נדרש להוכיח כי השירות הוא גורם מהותי ועיקרי למחלה.
הוכחה זו דורשת ליווי של חוות דעת רפואית-משפטית מפורטת, אשר בוחנת את התיעוד הרפואי שקדם לשירות (אם קיים) ואת התיעוד במהלך השירות, וקובעת את אחוז הקשר הסיבתי בין השניים.
סוגי המחלות הנפוצות שהוכרו כקשורות לשירות הצבאי
במהלך השנים הוכרו מחלות רבות שהתפרצו או הוחמרו בשירות ככאלו המזכות בהכרה מול משרד הביטחון. הדוגמאות הנפוצות ביותר כוללות:
- מחלות נפש: סכיזופרניה, דיכאון קליני, הפרעה דו-קוטבית (מאניה דיפרסיה). אלו מחלות הנובעות לעיתים מלחצים נפשיים משמעותיים או התעללות מתמשכת בשירות.
- פגיעות אורתופדיות/כרוניות: פריצת דיסק, שחיקת סחוס, דלקות מפרקים שהתגלו או הוחמרו עקב עומס פיזי חריג ומתמשך באימונים או בפעילות מבצעית.
- מחלות פנימיות: מחלות מעי דלקתיות (כגון קרוהן או קוליטיס), פיברומיאלגיה או מחלות אוטואימוניות מסוימות, אשר עשויות להתפרץ עקב מתח חריג.
הליך ההכרה - תפקידו של קצין התגמולים והפנייה למומחים
ההליך מתחיל בהגשת תביעה רשמית לקצין התגמולים באגף השיקום. בשלב זה עלינו לצרף את כל התיעוד הרפואי שבידכם, כולל תיק רפואי צבאי וחוות דעת רפואיות התומכות בקשר הסיבתי. קצין התגמולים בודק את עברכם הרפואי ולעיתים פונה גם לגורמים חיצוניים כמו קופות חולים או בתי ספר כדי לוודא שאין אירוע חיצוני שגרם למחלה.
לאחר בירור העובדות, קצין התגמולים מפנה אתכם למומחה רפואי (דוגמת פסיכיאטר או אורתופד) מטעם משרד הביטחון, אשר בוחן את הקשר הסיבתי בין המחלה לשירות הצבאי.
רק לאחר שקצין התגמולים משתכנע כי המחלה היא תולדה ישירה של השירות, הוא מקבל החלטה ומעביר אתכם לוועדות רפואיות לקביעת אחוזי נכות. למידע נוסף על זכויות נכי צה"ל, ראו בעמוד נכות משרד הביטחון.
משמעות התיעוד הרפואי והצבאי להוכחת הקשר הסיבתי
הבסיס להצלחת התביעה הוא תיעוד מדויק ומקיף. כאשר מדובר במחלה, חיוני לאסוף תיעוד המראה:
- רצף תסמיני: תיעוד המעיד על הופעת הסימפטומים או הטיפול סמוך ככל האפשר לשירות או לתנאי הלחץ.
- תיעוד צבאי: אישורי מפקדים, דוחות פעילות ומסמכים המאשרים את תנאי השירות הקשים או החריגים שחוויתם.
- בדיקות גיוס: בדיקת הנתונים הרפואיים שהיו לכם לפני הגיוס, כדי להדגים שמצבכם התפקודי או הבריאותי היה תקין טרם תחילת השירות.
- חוות דעת חיצונית: לעיתים, חוות דעת של מומחה רפואי מטעמכם יכולה להיות בעלת משקל רב בהוכחת הקשר הסיבתי, במיוחד במחלות מורכבות.
קביעת אחוזי נכות וגובה הקצבה לאחר הכרה במחלה
לאחר קבלת ההכרה במחלה, הוועדות הרפואיות במשרד הביטחון קובעות את אחוזי הנכות בהתאם לתקנות הנכים, וזאת בהתבסס על הפגיעה התפקודית שנגרמה לכם. לדוגמה, במחלות נפש הקביעה נעשית לפי סעיף 34 לתקנות, ובמחלות פיזיות לפי סעיפים אחרים.
ככל שאחוזי הנכות גבוהים יותר, כך עולה גובה התגמול החודשי וסל הזכויות הנלווה. נכות בשיעור 10%-19% מזכה במענק חד פעמי, ונכות של 20% ומעלה מזכה בקצבה חודשית קבועה וזכויות שיקום נרחבות.ההכרה והקצבה משמעותן גם זכאות למימון מלא של טיפול רפואי ושיקומי, סיוע בלימודים ובהכשרה מקצועית , וכן הטבות כלכליות נוספות כמו הנחה בארנונה.
חשיבות הליווי המשפטי מול דרישות החוק
תביעות בגין מחלות הן מהמאתגרות ביותר מול משרד הביטחון, שכן הנטייה הטבעית היא לדחות אותן בטענה שהן אינן קשורות לשירות. ניסיונות להוכיח את הקשר הסיבתי ללא ייצוג משפטי הולם עלולים להסתיים בדחייה, המאלצת אתכם להגיש ערעור לבית המשפט. אני רואה את תפקידי להבטיח כי התיק שלכם מוכן לביקורת משפטית כבר מהרגע הראשון. זה כולל ליווי וייעוץ בכל הנוגע לאיסוף התיעוד הנדרש, ניסוח מדויק של הטענות המשפטיות והרפואיות, וייצוג בוועדות הרפואיות.
ניתן ללמוד עוד על תהליכי הערעור בעמוד פוסט טראומה מהצבא.
אם נפגעתם בשירות הצבאי, אל תוותרו על זכותכם לקבל פיצוי ושיקום רק בגלל מורכבות הוכחת הקשר הסיבתי. אם התפרצה או אובחנה אצלכם מחלה במהלך השירות הצבאי או הביטחוני, ייתכן ואתם זכאים להכרה כנכי צה"ל ולסיוע רב היקף שיכול להגיע לסכומים משמעותיים לאורך השנים.
היי, אני עו״ד אורון אטיא, מתמחה בייצוג נפגעים מול הביטוח הלאומי וחברות הביטוח. ואני כאן כדי לייצג אתכם מול הבירוקרטיה ואלחם על מנת שתממשו את הזכויות המגיעות לכם.
