פוסט טראומה בעקבות תאונת דרכים או אירוע אחר

תאונת דרכים, תקרית אלימה, או נפילה פתאומית. לעתים אירועים אלו מטלטלים אותנו לא רק פיזית, אלא גם נפשית: בעוד שהפציעות הגופניות זוכות לטיפול מיידי, הנזקים הנפשיים אינם תמיד ניכרים, לפחות לא בהתחלה. עם זאת, לא אחת קורה שתאונת דרכים מביאה עמה גם הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD). הפרעה זו, הידוע כפוסט טראומה, היא תגובה נפשית מתמשכת לאירוע שבו חשנו סכנת חיים או חוסר אונים. היא מתבטאת בחוויה מחדש של האירוע דרך פלאשבקים וסיוטים, הימנעות ממצבים המזכירים את הטראומה, דריכות יתר, קשיי שינה והתקפי זעם. כיום, קיימת הבנה עמוקה כי פגיעה נפשית פוגעת באופן קשה ביכולת לעבוד, לתפקד ביומיום ולנהל מערכות יחסים, ולכן במצבים מסוימים הפרעה זו מקנה זכויות כלכליות שונות, לרבות מענקים וקצבאות. עם זאת, הדרך להכרה בנזק הנפשי מורכבת ודורשת הבנה של המסלולים המשפטיים השונים, התלויים באופן ישיר בנסיבות האירוע. מאמר זה יסקור את האפשרויות העומדות בפניכם לקבלת הכרה ופיצוי בגין פוסט טראומה שנגרמה מתאונת דרכים, תאונת עבודה או אירוע נזיקי אחר.

ההכרה בפוסט טראומה לאחר תאונת דרכים

תאונות דרכים הן מהגורמים הנפוצים ביותר להתפתחות פוסט טראומה. החוק בישראל הרלוונטי לנושא של תאונות דרכים הוא חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (הפלת"ד). החוק קובע את עיקרון ייחוד העילה, לפיו  נפגע בתאונת דרכים יכול לתבוע פיצויים רק לפי הפלת"ד, ואינו רשאי להגיש תביעת נזיקין נפרדת נגד הגורם האחראי לתאונה בגין רשלנות.

העיקרון המנחה בפלת"ד הוא אחריות מוחלטת. המשמעות היא שהזכאות לפיצוי אינה תלויה כלל בשאלת האשמה בתאונה. גם אם אתם הנהגים שאחראים לתאונה, אתם עדיין זכאים לפיצוי מלא על הנזק הגופני והנפשי שנגרם לכם. הכתובת לתביעה היא תמיד חברת ביטוח החובה של הרכב שבו נסעתם, או של הרכב הפוגע אם הייתם הולכי רגל.

כאשר אנו טוענים לנזק בדמות פוסט טראומה כתוצאה מהתאונה, רשאית יש לאבחן כי מדובר בפוסט טראומה. התהליך מתחיל בפנייה לטיפול נפשי (פסיכיאטר או פסיכולוג) המתעד את התסמינים ואת הקשר שלהם לתאונה. בהמשך, במסגרת התביעה, בית המשפט ימנה מומחה רפואי מטעמו בתחום הפסיכיאטריה. מומחה זה יבדוק אתכם, יעבור על התיעוד הרפואי ויקבע בחוות דעתו אם אתם אכן סובלים מפוסט טראומה, ומה שיעור הנכות הנפשית שנותרה לכם כתוצאה ממנה. אחוז נכות זה מהווה בסיס מרכזי לחישוב גובה הפיצוי שתקבלו, אשר יכלול רכיבים כמו כאב וסבל, הפסדי שכר לעבר ולעתיד, הוצאות רפואיות ועזרת צד ג'.

פוסט טראומה כתאונת עבודה

כאשר תאונת הדרכים מוכרת גם כ"תאונת עבודה" – כלומר, היא התרחשה בדרך לעבודה, בחזרה ממנה, או כחלק ממנה, נפתח מסלול תביעה ייחודי מול המוסד לביטוח לאומי. במסלול זה, ועדה רפואית מטעם הביטוח הלאומי בוחנת את הנזק הנפשי שנגרם, כאשר קביעת אחוזי הנכות מתבססת על מספר גורמים מרכזיים, ובהם עוצמת הטראומה, מידת הפגיעה בתפקוד היומיומי ובכושר העבודה, ומשך הטיפול התרופתי הנדרש. רק אם הוועדה קובעת נכות נפשית בשיעור של 20% ומעלה, הנפגע יהיה זכאי לקצבת נכות חודשית קבועה מהביטוח הלאומי.

חשוב להדגיש כי תהליך זה מתנהל במקביל לתביעת הפיצויים המרכזית המוגשת נגד חברת ביטוח החובה של הרכב, שם נקבע פיצוי כולל על כלל הנזקים, לרבות הנזק הנפשי.

במקרים אלו, יש להגיש תביעה לביטוח לאומי להכרה באירוע כתאונת עבודה. לאחר ההכרה, ניתן לקבל דמי פגיעה (תחליף שכר) עבור עד 91 ימים. אם הפוסט טראומה מותירה נזק נפשי קבוע, תוגש תביעה לקביעת נכות מעבודה. ועדה רפואית מטעם הביטוח הלאומי תקבע את אחוז הנכות הנפשית, בהתבסס על חומרת הסימפטומים, הצורך בטיפול תרופתי וההשפעה על התפקוד וכושר העבודה. נכות בשיעור 9%-19% תזכה במענק חד-פעמי, בעוד שנכות של 20% ומעלה תזכה בקצבת נכות חודשית לכל החיים.

הכרה בפוסט טראומה מאירוע שאינו תאונת דרכים

מה קורה אם חוויתם אירוע טראומטי שאינו תאונת דרכים ואינו קשור לעבודה? למשל, הותקפתם ברחוב, נפלתם במדרכה עקומה, או נפגעתם עקב רשלנות רפואית. במקרים אלו, המסלול לקבלת פיצוי הוא הגשת תביעת נזיקין נגד הגורם האחראי לנזק.

בניגוד לתאונות דרכים, כאן אין "אחריות מוחלטת". כדי לזכות בפיצוי, עליכם להוכיח שהגורם הנתבע (למשל, התוקף, העירייה, או בית החולים) ביצע עוולה נזיקית, למשל רשלנות. יתרה מכך, יש להוכיח כי התרשלותו של המעוול היא זו שגרמה ישירות לפוסט טראומה. נטל ההוכחה במקרים אלו מונח לפתחו של הניזוק. בדומה להליך בתאונות דרכים, גם כאן בית המשפט ימנה מומחה בתחום הפסיכיאטריה שיקבע את קיום הנכות ואת שיעורה, אך הפיצוי מותנה בהצלחה להוכיח את יסוד הרשלנות.

ללא קשר לשאלת התביעה הנזיקית כנגד המזיק, בהנחה והמבקש אכן סובל מפוסט טראומה, יש לו אפשרות להגיש תביעה לקצבת נכות כללית לביטוח הלאומי.

בניגוד לתאונת עבודה, כאן אובדן כושר העבודה הנדרש על מנת לקבל קצבה הוא 50% (במקום 20%). 

הצורך בליווי משפטי מקצועי

הדרך להכרה בפוסט טראומה היא דרך מורכבת ומאתגרת. פגיעות נפשיות, בהיותן "שקופות", מעוררות לעיתים ספקנות ומצריכות הוכחה קפדנית. כל אחד מהמסלולים – תאונת דרכים, תאונת עבודה או תביעת נזיקין – כפוף לחוקים, תקנות ופסיקות שונות, וטעות בניהול ההליך עלולה להוביל לדחיית התביעה ולאובדן זכויותיכם.

ליווי של עורך דין המתמחה בתחום נזקי הגוף והנפש הוא קריטי. איש מקצוע מנוסה יידע להדריך אתכם מהרגע הראשון, יסייע באיסוף התיעוד הרפואי, יפעל מול כל הגורמים הרלוונטיים (חברות ביטוח, ביטוח לאומי, בתי משפט), ויכין אתכם בצורה מיטבית לבדיקות אצל המומחים ולוועדות הרפואיות. אם אתם או יקיריכם מתמודדים עם ההשלכות הנפשיות של אירוע טראומטי, פנו אלינו לייעוץ. אנו נבחן את המקרה שלכם לעומק ונפעל בנחישות כדי שתקבלו את ההכרה והפיצוי המלא המגיע לכם.